רקע:
הרעיון לפתח טיפול חדש לבעיות שלד, שידרה ושריר בהידרותרפיה, עלה כשהגעתי, לא פעם, למבוי סתום והרגשתי חסרת אונים ומתוסכלת כאשר המטופל המשיך לסבול מכאב למרות כל מה שניסיתי. השתמשתי בכל שיטה יצירתית ומסורתית, אך לא מצאתי פתרון לכאב, להגבלה בטווחי התנועה, לקושי בהתנהלות בחיי היום יום, ולמצב הרוח הירוד של המטופלים.

 גם כיום, כאשר אני שוהה שעות רבות במים, אין תנועה שאינה מוכרת לי וגורמת לי לחשוב כיצד לנצל אותה לשימוש בתהליך השיקומי. כך היה לפני כשנה, כשהבנתי שהשימוש ב-3 גפיים בו זמנית יעלה את האפקטיביות של העיסוי, המתיחה והשחרור, ויביא הקלה מהירה יותר למטופלים.

מאוחר יותר, כשחיפשתי את התיזמון הנכון להתחיל את שלב חיזוק השרירים, יכולתי להשתמש בשיטה הזו, כחלק המכין של הטיפול, והצלחתי להביא את המטופל מהר יותר, ובקצב נכון יותר להבראה. תמיד ידעתי, שמתחת למים, ניתן להפיג כאב טוב יותר, לשחרר מפרק לתנועה מהר יותר, ולהשיג הקלה מנטלית מן המתח שהפתולוגיה כופה עלינו.

המטפלים מכירים את הילדים, המגיעים אלינו עם אוטיזם, בעיות של קשב וריכוז, היפר-אקטיביות ועוד, ומחפשים באופן תת הכרתי את השלווה מתחת למים. חלקם נרגעים, כי כמות הגרויים בקרקעית הבריכה אפסית, איש לא מציק להם, והם פנויים לחשוב על עצמם.

לא פעם נאלצנו למשות ילד כזה מעומק המים, כי"שכח" לעלות למעלה לקחת אוויר…

כששהינו איתם מתחת למים, מבלי דעת, קידמנו את יכולת הדיבור (בלקויי דיבור), את החשיבה המתטימטית ואת יכולת הארגון שלהם והענקנו להם ולהוריהם אושר.

הקדמה לטיפול:

עלינו לקחת בחשבון, שמטופלים רבים נרתעים מהשהייה מתחת למים. נשים לא תרצינה לקלקל את התסרוקת… אחרים יחששו מתחושה של חנק וטביעה. לפיכך יש לחשוף אותם לאט לחיים מתחת למים.
בכל פגישה עלינו לבחור כמה תרגילי הכנה ולחזור עליהם, עד שנראה את החיבור של המטופל עם מרחב המים.

מטרות רבות נשיג בביצוע התרגילים:

• נפח הריאות של המטופל יגדל.

• שרירי בית החזה יתארכו.

• תהליך החמצון ישתפר.

• על אף שהמטופל עדיין לא צלל, הוא חזק יותר, נושם טוב יותר ומסוגל להשתמש במנגנון הנשימה ככלי להתמודדות עם מצב המתח והכאב בו הוא שרוי.

אחרי כמה דקות של תרגול, אפשר לחזור לטיפול המסורתי, שאליו המטופל שלנו רגיל: הוואטסו או הג`יהארה, המנח ההוריזונטלי על אטריות וצווארון וכו`.

המטופל שלנו, לאחר מספר פעמים של תרגילי נשימה תמימים, יעבור שינוי פיסיולוגי ומנטאלי. שרירי הנשימה שלו יהיו חזקים וארוכים יותר, וחגורת הכתפיים שלו תהיה חופשייה וגמישה יותר. מבלי דעת, יכולתו להתמודד עם הכאב והמתח בעקבות הפתולוגיה אשר שיבשה את אורח חייו, תשתפר ותנועה פשוטה של ידיים לצדדים שמביעה צורך באוויר או תחושה של סיפוק ושביעות רצון, תהיה ברת השגה.

התהליך השיקומי החדש התחיל.

מודל שיקום מתחת למים – פותח ב"גלגל הצלה" מרכז הידרותרפיה ולימודי שחייה. המודל פותח ונכתב ע"י גבריאל טפרברג ונושקה חדג`אג` בעקבות נסיון של שנים בעבודה עם מטופלים בתחום הידרותרפיה.